צלאח נ' יהב שלום בע"מ

נגד

צד ג' מדינת ישראל

(המשיבה) ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל- אביב (אזרחי)

החלטה

1. בפני בקשה למשלוח הודעת צד ג', שהוגשה על ידי חברת יהב שלום ובניו (להלן "הנתבעת","המודיעה"), נגד מדינת ישראל (להלן "צד ג'" "המשיבה"), במסגרת תביעה שהוגשה על ידי מר כמאל עלי צלאח (להלן "התובע"), שעניינה זכויות הנובעות מניתוק יחסי עבודה. בין התובע לנתבעת שררו יחסי עובד ומעביד.

2.עניינה של הודעה לצד ג' זו בטענת המודיעה כי היחסים שבינה ובין התובע נותקו בשל תוכנית ההתנתקות מיום 11.9.05, שהייתה בשליטתה, באחריותה ובביצועה של המשיבה ועל כן היא זו שאליה יש להפנות את תביעתו של התובע, והיא זו שצריכה לשפות את המודיעה במידה ותחויב בתשלום.

עוד טענה המודיעה כי המצב הביטחוני והסגר בשטחים, המונעים כניסתו של עובד למקום עבודתו, אינם קשורים לה או לגדרי אחריותה, אלא נובעים מהחלטה מדינית, צבאית שאין לה קשר לפעילות המודיעה. המודיעה מדגישה כי השתדלותה להשגת רישיון עבודה עבור התובע אינה רלבנטית, מאחר שבעקבות תוכנית ההתנתקות לא ניתן היה להמשיך להעסיק את התובע ממילא.

לטענתה, רישיונו של התובע לא חודש כחלק ממדיניות ההתנתקות של המשיבה מרצועת עזה.

3. התובע בתגובתו לבקשה טען כי יש לסלק הבקשה על הסף משלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו למשיבה. התובע הבהיר כי בשונה מטענת המשיבה, אין כל קשר בין תוכנית ההתנתקות לבין סיום יחסי העבודה משום שהסדרת העסקתו הייתה אך ורק באמצעות שירות התעסוקה והפסקת העבודה הייתה כתוצאה מהטלת סגר כללי על רצועת עזה.

4.המשיבה הגישה בקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף מהטעם שהמודיעה לא קיבלה אישור מבית הדין למשלוח הודעה לצד ג', מהטעם שמטרותיה של הודעה לצד ג' אינן מתקיימות במקרה זה ובשל היעדר עילה וחוסר סמכות עניינית.

לטענתה, מבג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה אריאל שרון ואח', פ"ד נט(2) 481 (להלן "בג"צ המועצה האזורית חוף עזה") עולה, כי במישור העקרוני, חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן "חוק יישום ההתנתקות") לא פטר את המעבידים מהחבות לשלם פיצויי פיטורים לעובדיהם ועל כן חובת תשלום פיצויי הפיטורים לתובע מוטלת על המודיעה.

עוד טענה כי מאחר שהטענות הנטענות נגדה בהודעה לצד ג' הן לכאורה מתחום דיני הנזיקין, או המשפט החוקתי, מקומן להתברר בבית משפט אחר.

הכרעה:

5.ראשית אציין, כי בהחלטתי זו אתייחס להודעה לצד ג' כבקשת אישור למשלוח הודעה לצד ג'.

6.בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי, ע"ע 10-06-8715 עיריית רמלה – זהבה חן, מיום 11.11.10, הובאה ההלכה לעניין אימוץ הליך הודעת צד ג' בבתי הדין, ולפיה מאחר שבתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 לא נמצא הסדר מקביל לזה שבתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 לעניין הגשת צד ג', נתונה לבית הדין לעבודה האפשרות לדון בהליכים על פי הודעת צד ג' מכוח הוראתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969, לפיו:

"בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".

נקבע כי, בקשר לאימוצו של הליך הודעת צד ג' בבית הדין על פי הוראת סעיף 33 לחוק, ושיקול הדעת שיפעיל בית הדין במסגרת הליך המתנהל בפניו, על בית הדין ליתן דעתו ראשית לתחומה של סמכותו העניינית, דהיינו, אם עילת השיפוי בהודעה לצד ג' מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין [ראו ע"ע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc. (9.10.07) (להלן "פרשת ויקי רבנו")].

בנוסף נקבע, כי בית הדין יאמץ את ההסדר בדבר הגשת הודעת צד ג' מתקנות סדר הדין האזרחי במידה ומצא לנכון שראוי לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק (ראו ע"ע 617/07 מדינת ישראל משרד החינוך- אילנה ליטבק (23.10.08), וההפניות שם).

7.התובע טען בתביעתו כי כניסתו למקום עבודתו נמנעה בשל סגר שהוטל על פועלי השטחים (סעיף 8 לכתב התביעה). בתביעתו של התובע לא מוזכר כלל עניין תוכנית ההתנתקות.

ואולם, עניינה של הודעה לצד ג' זו, כפי שנטען על ידי המודיעה, הוא בהליך ההתנתקות ובטענת המודיעה כי המשיבה, היא שהביאה למעשה לסיום יחסי העבודה ומשכך עליה לשאת בתשלום פיצויי הפיטורים.